סיפורו של מנהיג

לפני אלפי שנים, העם היהודי חי במצרים. כשהתחלף מלך מצרים ושמו היה פרעה, הוא פחד שהעם היהודי יהפוך לאויב של מצרים. אז הוא ציווה על היהודים עבודת פרך, והיהודים היו חייבים להסכים או לברוח, אבל היהודים ידעו שפרעה לא ייתן להם לברוח. אז הם עשו עבודת פרך.

פרעה עדיין פחד, אז הוא הטיל עליהם את הגזרה השנייה. הוא אמר למיילדות העבריות: "כל זכר שנולד – תהרגו אותו". והמיילדות העבריות, הן הסכימו? מה אתם חושבים? אם אתם חושבים שהן לא הסכימו – אתם צודקים. אבל הן פחדו מפרעה וגם מה' שיעניש אותן, אז הן חשבו על דרך מתוחכמת. הן אמרו לפרעה שכל פעם שהן באו להוליד זכר או נקבה, הן לא הספיקו להגיע לאמא כדי ליילד לה את הזכר או את הנקבה. ואז הן אמרו לפרעה: אנחנו לא הגענו בזמן ליילד את הזכר, כלומר לא הספקנו להגיע להרוג את הילד בזמן. ואם אתם חושבים שהן הרגו ילד אחד, אז אתם טועים ובגדול – הן לא הרגו אף אחד.

ואז הוא הטיל עליהם את הגזרה השלישית. הוא אמר לעם היהודי ככה: "כל זכר שנולד תזרקו ליאור", והוא אמר למצרים שיראו שהעם היהודי באמת זורק את הזכרים. ואתם חושבים שככה זה נגמר? אז אתם טועים, זה לא נגמר ככה.

בזמן הגזרות האלו, נולד ליוכבד תינוק. היא לא הסכימה שיזרקו אותו ליאור, אז היא החביאה אותו בבית שלושה חודשים כדי שלא יראו אותו. אחרי שלושה חודשים היא לא יכלה להחביא אותו אז היא אמרה לבת שלה מרים "אני שולחת את הילד שלי, כלומר האח שלך, בתיבה ליאור, ואת הולכת להשגיח על אחיך". בינתיים היא הכינה תיבה מקש וגומא ושלחה אותו ליאור. מרים השגיחה מרחוק על אח שלה. באותו זמן, בת פרעה ירדה להתרחץ בנהר, ראתה את משה בתיבה, משתה אותו מהמים, הצילה אותו וגידלה אותו.