שפרה ופועה: "כולם שמעו שסירבנו לפרעה המלך, שציווה עלינו באופן אישי בארמון המפואר והמפחיד שלו: 'אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה'. אז כן, לגמרי עשינו את זה ולא צייתנו לו! בזמן שכולם רעדו מפרעה, אנחנו בחרנו להציל חיים.
בטח אתם שואלים מאיפה היה לנו אומץ ולמה עשינו את זה? התשובה פשוטה: פחד אלוהים גבר על פחד המלך! זה הסוד הגדול שהנחה אותנו. ידענו שאלוהים שומר עלינו מלמעלה ושום מלך בשר ודם לא יפחיד אותנו.
ולפרעה? לו מכרנו סיפור והמצאנו תירוץ מושלם.
אמרנו משהו כזה: 'הנשים העבריות הן חָיוֹת – זריזות ומיומנות, הן לא מחכות לנו, הן יולדות לבד בלעדינו לפני שאנחנו בכלל מגיעות אליהן'. והקטע המטורף? הוא פשוט האמין לנו ולא חשד בכלום!"
שפרה: "והאמת, יש לנו עוד משהו לספר לכם מאחורי הקלעים שלא כתוב בשום מקום. בהתחלה פועה חשבה על הרעיון המסוכן הזה, ואני, שפרה, ממש לא הסכמתי מרוב פחד! אמרתי לה: 'פועה, את השתגעת?! אם המלך יגלה, הוא יעניש אותנו קשות!'"
פועה: "נכון, זה באמת היה מפחיד, אבל בסוף השתכנעת והסכמת כמו גיבורה אמיתית!"
שפרה: "נו ברור, הסתכלתי על התינוקות המתוקים והבנתי שאין ברירה אחרת, ובכך הצלנו את העם העברי כולו!"
הכול התחיל כשיוסף מת וכל הדור ההוא. ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ואת מעשיו הטובים. וירא כי בני ישראל עצומים מהם, והם יכולים להצטרף לאויבים או להיות אויבים בעצמם. ויאמר: "הבה נתחכמה לו", וציווה על בני ישראל לבנות ערי מסכנות (גזרה ראשונה), כדי שבני ישראל יפסיקו להתרבות. אבל זה לא עזר, ובני ישראל המשיכו להתרבות. אז פרעה ציווה על המיילדות להרוג את הזכרים ולהשאיר את הבנות בחיים (גזרה שנייה). "ומה עשיתן?" פועה: "אני כל כך פחדתי, אבל פחדתי יותר מאלוהים." שפרה: "נכון. פשוט אמרנו ל
פרעה הטיל גזרה חדשה וציווה על המיילדות, שפרה ופועה, להרוג כל בן עברי שנולד. שפרה ופועה לא צייתו לו ולא הרגו את התינוקות. הן אמרו לפרעה שהנשים העבריות יולדות לבד, עוד לפני שהן מספיקות להגיע אליהן. וברור שפרעה האמין להן... או שאולי לא? ועכשיו – שפרה ופועה מספרות הכל מנקודת מבטן! פועה: "כשפרעה הטיל עלינו את הפקודה הנוראה הזו, אני ממש פחדתי—אבל לא מפרעה, אלא מבורא עולם." שפרה: "לעומתה, אני פחדתי יותר מפרעה! היה לנו ויכוח גדול, אבל בסוף הסכמתי עם פועה כי היא יודעת מה היא עושה. ובו
שפרה ופועה: "כולם שמעו שסירבנו לפרעה המלך, שציווה עלינו באופן אישי בארמון המפואר והמפחיד שלו: 'אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה'. אז כן, לגמרי עשינו את זה ולא צייתנו לו! בזמן שכולם רעדו מפרעה, אנחנו בחרנו להציל חיים. בטח אתם שואלים מאיפה היה לנו אומץ ולמה עשינו את זה? התשובה פשוטה: פחד אלוהים גבר על פחד המלך! זה הסוד הגדול שהנחה אותנו. ידענו שאלוהים שומר עלינו מלמעלה ושום מלך בשר ודם לא יפחיד אותנו. ולפרעה? לו מכרנו סיפור והמצאנו תירוץ מושלם. אמרנו משהו
נהדרת! כל הכבוד😍