סיפורים

שפרה ופועה: "כולם שמעו שסירבנו לפרעה המלך, שציווה עלינו באופן אישי בארמון המפואר והמפחיד שלו: 'אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה'. אז כן, לגמרי עשינו את זה ולא צייתנו לו! בזמן שכולם רעדו מפרעה, אנחנו בחרנו להציל חיים. בטח אתם שואלים מאיפה היה לנו אומץ ולמה עשינו את זה? התשובה פשוטה: פחד אלוהים גבר על פחד המלך! זה הסוד הגדול שהנחה אותנו. ידענו שאלוהים שומר עלינו מלמעלה ושום מלך בשר ודם לא יפחיד אותנו. ולפרעה? לו מכרנו סיפור והמצאנו תירוץ מושלם. אמרנו משהו

מה קרה אחרי שפרעה גילה שהמיילדות לא מקשיבות לו? ואיך תינוק אחד קטן שינה את כל התמונה?! חזרנו לשפרה ופועה כדי לגלות. ערב טוב למיילדות שפרה ופועה. שפרה ופועה: ערב טוב. איך הגבתן לגזרה האכזרית של פרעה להרוג כל בן עברי שנולד? שפרה ופועה: הרגשנו מאוד מפוחדות, אבל אנחנו פוחדות יותר מאלוהים. האם הקשבתן לפקודה של פרעה? שפרה ופועה: לא, כי ידענו שאלוהים יכעס עלינו מאוד. אחרי שלא הקשבתן לפקודת פרעה, מה פרעה עשה לכן? שפרה ופועה: הוא קרא לנו לארמונו ושאל אותנו בכעס: "למה אתן לא הורגות את

הסיפור של משה רבנו מתחיל ברגע מותח מאוד. משה ראה שגילו שהוא הרג את המצרי שהכה עבד, וטמן אותו בחול. הוא הבין שחייו בסכנה, ולכן ברח למדיין. השנים עברו ומשה כבר נהיה מבוגר, והוא עבד בתור רועה צאן. יום אחד, משה רואה פתאום שיח (סנה) בוער באש, אבל השיח לא נשרף! משה שומע קול קורא לו: "משה, משה", ומשה ענה: "הנני". מתוך הסנה הבוער ה' אמר למשה: "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו, אַדְמַת קֹודֶשׁ הוּא". מרוב פחד, משה הסתיר את הפנים שלו. ה' אמר למ

הכל התחיל בבריחה הגדולה. אחרי שמשה הרג את המצרי, הוא פחד שיתפסו אותו וברח למדיין. שם הוא התחתן עם ציפורה והפך לרועה צאן. משה חשב שהוא הולך לחיות בשקט במדבר, אבל הוא לא דמיין שדווקא שם החיים שלו עומדים להשתנות. יום אחד הלך משה עם הצאן וראה שיח בוער שלא נשרף. פתאום שמע משה קול שאומר: "משה, משה!" משה ענה: "הנני". הקול אמר: "של נעליך מעל רגליך כי הרגע שטפתי את הרצפה". משה הופתע והשיב: "אה, אני לא יודע מי אתה, אבל אנחנו עומדים על חול, אז זה קצת לא הגיוני". הקול תיקן: "התבלבלתי! של