שלוש הגזרות של פרעה והעם שלא נשבר לעולם

הכל התחיל כשקם מלך חדש במצרים ולא הכיר את הדור של יוסף.

המלך החדש- פרעה, פחד מזה שבני ישראל התרבו, אז הוא אמר "הבה נתחכמה" והטיל על בני ישראל גזרות קשות.

הגזרה הראשונה הייתה עבודות פרך. בני ישראל עבדו קשה בלי הפסקה וגם בנו ערי מסכנות (ערים ששימשו למאגר מזון ותבואה בשביל פרעה המלך).

פרעה חשב שככה בני ישראל ייחלשו ויתעייפו גם פיזית, וגם יאבדו את השמחה והכוח. אבל בני ישראל הם עם חזק, הם לא נשברו כל כך מהר מעבודת הפרך. ויודעים מה? לא רק שבני ישראל לא נחלשו, הם התחזקו והתרבו עוד יותר!

מעניין מה עבר לפרעה בראש? הוא בטוח רתח מזעם.

הגזרה השנייה: פרעה ציווה על המיילדות שכל בן זכר שנולד, הן צריכות להרוג אותו מיד. אבל שפרה ופועה פחדו מאוד, לא מפרעה המלך – אלא מאלוהים!

הן לא הסכימו להקשיב לפרעה, ובמקום זה הן שיקרו לו ואמרו: "הנשים העבריות הן כמו חיות בטבע, עד שאנחנו מגיעות אליהן – הן כבר יולדות לבד!".

אבל פרעה לא עצר שם, והגזרה השלישית הייתה כבר הכי אכזרית ונוראה מכולן: כשפרעה ראה שהעם העברי המשיך לגדול ולהתחזק, הוא החליט לעשות מעשה נורא. הוא ציווה על כל העם שלו: כל בן שנולד לעברים — תשליכו אותו ליאור! פרעה קיווה שהגזרה הזאת תשמיד את כל הבנים בעם, אבל הוא לא ידע שדווקא מהיאור הזה, יגיע התינוק שישנה את הכל – משה רבנו.