המהפך הגדול

לבני ישראל היה טוב במצרים. הם חיו בשקט ובשלווה, ואף אחד לא הפריע להם, עד שמלך חדש עלה במצרים והכול השתנה.

פרעה החדש ראה את בני ישראל והבין שהם עם רב ועצום. הוא חשב לעצמו בדאגה: "אם מצרים תהיה במלחמה, בני ישראל יכולים להצטרף לאויבים שלנו ולהילחם נגדנו!"

פרעה אמר לעמו: "תסתכלו על בני ישראל, הם גדולים וחזקים, בואו נתחכם להם לפני שירבו!" כדי לעצור אותם, פרעה הטיל שלוש גזרות קשות על בני ישראל.

גזרה ראשונה: עבודת פרך

בני ישראל הפכו לעבדים של פרעה. פרעה חשב שבני ישראל יהפכו להיות חלשים ועייפים, והוא הכריח אותם לבנות עבורו את ערי המסכנות: פיתום ורעמסס. אבל התוכנית שלו נכשלה. בני ישראל רק התחזקו, וככל שעינו אותם – כך הם רבו ופרצו עוד יותר "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ – כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ" (ספר שמות, פרק א', פסוק י"ב).

גזרה שנייה: גזרת המיילדות

פרעה ציווה על שפרה ופועה (המיילדות העבריות) להרוג כל בן זכר שנולד, ואת הבנות להשאיר בחיים. אבל שפרה ופועה פחדו מאלוהים הרבה יותר מאשר מפרעה, ולכן הן לא צייתו לו.

כדי להציל את עצמן, הן אמרו לפרעה: "הנשים העבריות הן 'חָיוֹת' – כלומר, זריזות ומיומנות, והן יולדות לבד עוד לפני שהמיילדות בכלל מגיעות אליהן!"

גזרה שלישית: גזרת היאור

מכיוון ששפרה ופועה לא הקשיבו למלך והשאירו את הבנים שנולדו בחיים, פרעה החליט להחריף את הצעדים. הוא ציווה על כל העם המצרי להשליך כל בן עברי שנולד – ישירות אל תוך מי היאור.

אך כמו ששפרה ופועה לא הקשיבו, כך גם עוד מישהו.. את הסיפור הזה תגלו בכתבות הבאות.