הילד שניצל מהיאור

אמו של משה החביאה אותו במשך שלושה ירחים (חודשים). לאחר שלושה חודשים, כשכבר לא יכלה להחביא אותו יותר, היא הכינה עבורו תיבת גומא. כדי שלא ייכנסו מים לתיבה, היא ציפתה אותה בחימר ובזפת. יוכבד, אמו של משה, שמה את בנה בתיבה המיוחדת והניחה אותה ביאור.

אחותו מרים ראתה את הכל ובכתה בסתר. היא הייתה עצובה מאוד כשראתה את אחיה הקטן נשלח אל היאור, ולכן החליטה לעקוב אחרי התיבה. היא ראתה שהתיבה הגיעה לידיה של בת פרעה, ושמחה מאוד לראות שאחיה ניצל. בת פרעה זיהתה מיד שמדובר בילד מהעברים, והבינה שהיא זקוקה למישהי שתניק אותו ותטפל בו.

מרים ניגשה לבת פרעה ושאלה: "האם להביא לך אישה שתניק עבורך את הילד?"

בת פרעה ענתה לה: "לכי".

מרים רצה וקראה לאם הילד, יוכבד. בת פרעה אמרה לה: "הניקי את הילד הזה עבורי בתמורה לשכר", ואם הילד הסכימה בשמחה רבה.

הידעתם למה קוראים למשה בשמו?

בת פרעה היא זו שנתנה לו את השם ואמרה: "כי מן המים משיתיהו". משמעות השם מגיעה מהפועל "למשות", שפירושו להוציא מתוך המים.

משה גדל והופך למנהיג

משה גדל, ויום אחד ראה איש מצרי מכה איש עברי. משה והמצרי הלכו למקום שבו לא היו אנשים, מבלי שידעו שאיש עברי אחר עוקב אחריהם. משה הכה את המצרי והרג אותו. הוא נבהל והחביא את הגופה בחול, כי חשב שאף אחד לא ראה.

יום לאחר מכן, ראה משה שני עברים רבים ביניהם. הוא שאל אותם: "מה קרה?", ואחד העברים ענה לו: "זה לא עניינך! האם אתה מתכוון להרוג אותי כפי שהרגת את המצרי?". משה הבין שהדבר נודע לכולם, וברח למדין. במדין היו לו חיים טובים; הוא התחתן עם אישה יפה והיה רועה הצאן של יתרו חותנו.

יום אחד, משה ראה סנה (שיח) בוער באש, אך להפתעתו העלים לא נשרפו. לפתע אלוהים קרא לו: "משה, משה! של נעליך מעל רגליך". משה עשה מיד את שציווה עליו אלוהים.

אז אמר לו אלוהים: "לך והוצא את עמי ממצרים".

משה שאל: "ומה אעשה אם בני ישראל ישאלו אותי מי הוא האלוהים הזה ומה שמו?".

אלוהים ענה לו: "תגיד להם שאני אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב". 

תיבת גומא מרחפת ביאור